זכויות האלמנה בנכסים הרשומים על שמו של המנוח

שושי ומנחם היו נשואים שנים רבות. מנחם נפטר והשאיר אחריו צוואה. בצוואה נכתב , כי כל אחד מהיורשים (אלמנתו וילדיו) יקבלו 25% מכלל הרכוש הרשום על שמו. שושי חושבת האם מגיע לה חצי מהזכויות בנכס ספציפי בו הם גרו במהלך החיים ורשום על שם מנחם, מכוח היותם נישואין וללא כל קשר לצוואה?

סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע כי:

"עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן הזוג (בחוק זה- פקיעת נישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט-

  1. נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
  2. גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבניהזוג בשל נזק גוף, או מוות;
  3. נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן בינהם".

על כן, על פי הקבוע בחוק, נוכח נישואיהם של בני הזוג חל עליהם חוק יחסי ממון והאישה זכאית למחצית מכל הנכסים שנצברו במהלך נישואיהם. כמו כן, עצם הימנעותם של בני הזוג מלחתום על הסכם ממון מוכיחה שכוונתם היא להחיל את החוק על כלל הנכסים.

השאלה שיש לבחון היא  האם ישנו גם שיתוף בנכס ספציפי (כלומר, הרשום על שם בן זוג אחד בלבד). כאשר מדובר בדירת מגורים, נקבע, כי מדובר בנכס משפחתי מבוהק. על כן, רישום הנכס על שם אחד מבני הזוג, או הוכחת מקור המימון לנכס, אין די בהם כדי לסתור את השיתוף בו.

בפס"ד בע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית נקבע, כי:

"… באשר לדירת מגורים של בני הזוג נפסק, כי היא מחייבת התייחסות שונה מזו של כלל הזכויות והחובות של בני הזוג, ושמור לה בדין מעמד מיוחד מהיותה גולת הכותרת של חזקת השיתוף… המגמה הכללית, אם כן, מייחסת משקל לחיים המשותפים רבי השנים בין בני הזוג כמקנים שיתוף גם בדירת מגורים שנרכשה על ידי מהם אף לפני הנישואין…".

יתרה מכך בפס"ד עמ"ש (ת"א) 40404-04-15 ר.ב. נ' א.ב נפסק, כי חל שיתוף בנכסי המקרקעין שרכש האיש קודם לנישואיהם אף שלא שימשו למגורי הצדדים, בהתנהלות הכספית שם.

לעניין זה אף פורסם במאמר של פרופ' דגן ופרופ' הקר, כי לטעמם הגיעה העת להבהיר, כי הלכת השיתוף הספציפית איננה מחייבת בהכרח השקעות או מצגים, וכי בהקשר של נכסים מסויימים, בפרט בהקשר של דירת מגורים אשר משמשת את בני הזוג למגוריהם, די בכך שמדובר בנישואים ארוכים.

שאלת זכויותיה של אלמנת המנוח בנכסים הרשומים על שמו ושאלת שיתוף מכוח חוק יחסי ממון, התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") נדונה בפס"ד תמ"ש 16819-05-15 פלונית נ' פלונית ואח' (להלן: "פרשת פלונית"). שם נקבע, כי רכוש שנרכש בתקופת הנישואים, הינו משותף בהתאם לחוק. עניין זה מפחית במעט את הנטל המוטל על האישה להוכיח שהיא בעלים משותף עם האיש, שהרי לאחר שבית המגורים נרכש בתקופת הנישואים אין די בעצם הרישום על שם האיש בלבד לשלול את השיתוף בו.

אם נחזור לסיפור של שושי ומנחם, לשושי מגיע מחצית מהזכויות בדירת המגורים המשותפת שחיו בהם השניים על פי הקבוע בחוק יחסי ממון ורק על מחצית הזכויות של מנחם בדירה חלות ההוראות הצוואה המנוח. רק במידה והיו חותמים על הסכם ממון אשר מחריג את הנכס ואין בו שיתוף, הנכס כולו היה שייך למנוח ומתחלק על פי צוואתו, כלומר שושי הייתה מקבלת אך ורק 25% מהנכס.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support