מזונות ילדים

במדינת ישראל כאשר שני בני הזוג יהודים, מזונות הילדים נקבעים לפי הדין האישי. על האב לשלם לידי האם מזונות בעבור הקטינים עד לגיל 18 ולאחר מכן שליש מהסכום עד לסיום שירות צבאי ו/או גיל 20, 21 המוקדם מבניהם (פרי פסיקה).

יש לזכור, כי לפי דין התורה על האב חובה אבסולוטית לשאת בכל צרכי הילדים עד גיל 6, החל מגיל 6 ועד לגיל 15 האב חייב בתשלום המזונות לצורך מילוי הצרכים ההכרחיים ושאר הצרכים של ילדיו הינם מדין צדקה. מגיל 15 ואילך, מילוי הצרכים הינם מדין צדקה בלבד, בהתאם לצרכי הילד.

כמו כן, לאחרונה פורסמה החלטה חדשה של הרבנות הראשית, שקובעת כי בעידן המודרני יש להתחשב בהשתכרותה של האם בעת פסיקת דמי מזונות ילדים ולחייבה לשאת בנטל צרכי ילדיה שהינם מדין צדקה.

כאשר מדובר בבני זוג מעורבים (לדוגמה: אם יהודייה ואב נוצרי), בתי המשפט יפסקו את מזונות הילדים לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959, סעיף 3א:

"בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא".

היום, יותר ויותר משפחות מנהלות חלוקת זמנים שווה עם ילדיהם (משמורת משותפת), בתי המשפט עדיין נוהגים לחייב את האב במזונות ילדיו, חרף העובדה שגם כך האב נושא בהוצאותיהם במחצית מהזמן כשאשר ילדיו נמצאים בחזקתו.

אמנם, בתי המשפט היום נוהגים להפחית את גובה דמי המזונות. אחוז ההפחתה תלוי בנסיבות המקרה ובערכאה שיפוטית בפנייה מתנהל התיק. חשוב לדעת, שבמספר פסקי דין, קבעו בתי המשפט שחיוב האב במזונות ילדיו, גם כאשר ההורים מנהלים משמורת משותפת מביא לתוצאה לא שוויונית ובסופו של יום, בא להעשיר את האם ולא רק לצורך סיפוק צרכי ילדיהם.

בתאריך 19/07/17 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, בהרכב של 7 שופטים בעניין חבות במזונות הקטינים בקיום משמורת משותפת.                           

לצפייה בתמצית פסק הדין הקלק כאן

מזונות אישה

על פי דין תורה חל על הבעל לפרנס את אשתו כל עוד הצדדים נשואים. חרף העובדה כי רוב הנשים נמצאות במעגל העבודה ומתפרנסות בכוחות עצמן, הדין העברי לא השתנה ובית הדין מחייב את הבעל בתשלום מזונות אישה.

ישנם מספר מקרים חריגים, שבהתקיימותם בתי הדין לא יפסקו לאישה את מזונותיה, כגון: אישה מורדת, קיום יחסי מין עם גבר אחר, עזיבה לא מוצדקת של האישה את ביתם המשותף. 

כאשר בני זוג יהודים לא התחתנו כדמו"י (דת משה וישראל) מטעמים אידאולוגיים, הבעל לא חייב במזונות אישה, הרי שחובה שכזו נובעת רק במקרים בהם בני זוג מתחתנים כדת משה וישראל.

מנגד, כאשר מדובר בבני זוג מעורבים (אחד מהם יהודי והשני לא) ו/או בני זוג לא יהודים יפסקו לבעל מזונות אישה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959, סעיפים 2 ו-2א.

חשוב לציין, כי בעת מתן הגט, תשלום מזונות אישה נפסק אוטומטית בהתאם לדין העברי. אך, לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לפסוק מזונות אישה מעבר למועד הגט וזאת בנסיבות מיוחדות, לתקופה קצובה וזאת על מנת לאפשר לאשה לשקם את חייה לאחר הפרידה. יודגש, כי מזונות משקמים נפסקים לא רק לאישה גרושה אלא אף לידועה בציבור.

כאשר האישה בוחרת להגיש תביעה למזונות אישה לבית הדין הרבני, יכולה היא לכלול בתוכה גם צו למדור ספציפי- סעד הניתן על פי הדין העברי והתחייבות הבעל בהתאם לכתובה. צו למדור ספציפי מקנה לאישה את הזכות להמשיך ולהתגורר בבית הצדדים אליו הורגלה, וכל עוד קיים צו שכזה לא ניתן לעתור לפירוק השיתוף בנכס- צו זה ניתן לקבל אך ורק בבית הדין הרבני.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support